למדנו בחוג ריקודי-עם בבית המוסיקה 8/8/23
לשיר הזה חוברו באותה שנה ריקוד זוגות ע"י שלום עמר ז"ל וריקוד המעגלים ע"י אהרל'ה רפאלי ז"ל.
בעבר קרה לא אחת, שמספר ריקודים נוצרו לאותו שיר. בעשורים האחרונים עם התפתחות המרשתת, הוקם מאגר מידע מקוון ומי שמבקש לחבר ריקוד לשיר חדש/קיים בודק תחילה שהשיר לא שמור למחבר אחר, ומשריין אותו, כך שמצב זה נמנע.
בפרדס ליד השוקת
צל ערביים וירוקת
וציפור שותה
אשכולית תלויה עדיין
בין החורף והקיץ
ואני כמותה.
עוד אני פוסע
לחפש אחריה
אהבת חיי
ואני יודע
תמה העונה
תמו נעורי.
במרום חמה בוערת
אבל פה עמוק הערב
וכמעט הסתיו
אם תתעי ושוב תבואי
עוד אהבתנו פה היא
ואני איתה.
עוד אני פוסע...
ריח מים, צל ערביים,
נח על המשעול
בין ערביים
עוד נשובה שניים
יחפים בחול.
עוד אני פוסע...
כתב יורם טהרלב ז"ל: "בימים שלא היו בתי קולנוע, ולא היו לבני נוער חדרי מגורים נפרדים, היו זוגות האוהבים הולכים להתבודד בחיק הטבע. הפרדסים, שכיסו את פני הארץ, היו מקום נהדר למצוא בו מסתור לאוהבים. בכל פרדס היתה בריכת אגירה ששימשה להשקאת העצים, ולא פעם להשקאת הצאן. בנעורי שימש לי הפרדס שליד הקיבוץ מקום מפגש עם אהובתי, אך הניסיון לחזור אל אותו פרדס אחרי שנים, ולחפש את זכר אהבות הנעורים, הוא כמובן ניסיון שנועד לכישלון. כל מה שאתה עשוי למצוא זו אשכולית נשכחת שנותרה אחרי העונה, אשכולית שתמו נעוריה..."
Comments
Post a Comment